סוכרת הריון- הסיפור שלי

הסיפור שלי מתחיל דווקא בהריון הראשון, ההריון עם עומר שהחל לפני 6 שנים, זה שלא הייתה לי בו סוכרת.

הרגשתי במהלך כולו עייפה, כואבת ומדוכדכת ונפלתי לאכילה רגשית חסרת רסן.

התנחמתי בערמות של ג׳אנק ״כי אני בהריון ויש חשקים ומותר״ וככה ילדתי ונשארתי עם 27 קילו עודפים.

עברו השנים, ולא היה בי רצון אמיתי לשינוי, למרות שהרגשתי רע בכ״כ הרבה מובנים וידעתי כמה תזונה טובה תעזור לי.

ואז ממש רגע לפני שנקלטתי להריון עם נועם, הייתה השתלשלות ארועים שהכניסה בי את הרצון לשינוי.

אני ושי התחלנו דיאטה קטוגנית וזה היה מדהים. 3 שבועות סה״כ הספקנו להיות בתהליך, אבל הרגשתי עירנית, חיונית ובריאה וירדתי בלי שום מאמץ 7 קילו.

אבל אז גיליתי שאני בהריון וקטו פחות מתאים בהריון בגלל המיעוט פחמימות הקיצוני, אז הפסקנו. המשכתי לאכול סה״כ תזונה בריאה ברובה, אבל מאד לא נכונה למצב, מסתבר.

כל תחילת ההריון הייתה בי תחושה שתתגלה לי סוכרת הריון, אחרי כל הנזק שעשיתי לגוף שלי במשך שנים + היסטוריה משפחתית אבל לא מספיק הבנתי מה המשמעות ואיך אפשר לעזור למצב. ואז, בשבוע 31, באיחור מטורף ממה שאמורים, הגעתי לרופא נשים וביקשתי העמסת סוכר.

פתאום התגלה שכבר מתחילת ההריון אני גבולית בערך הצום שלי ושהדבר התפספס ונשלחתי היישר להעמסת סוכר 100 גרם לבירור. התוצאות הגיעו וחשכו עייני!

אפילו ערך אחד מתוך ה5 לא היה תקין ו-2 ערכים היו פטולוגיים, מעל 200.

כמה בכי היה פה באותו היום ובכלל בתקופה שאחרי.

חטפתי את הכאפה של חיי והאשמתי את עצמי על ההזנחה הפושעת לגבי המעקב בהריון ולגבי התזונה שלי בשנים האחרונות.

ואז נכנסתי למסע, שכינסתי אליו את כל כוחותיי:

לקחתי את הסיפור ב2 ידיים ולמדתי כל פרט ופרט חשוב לגבי ההתנהלות מעכשיו.

לא זייפתי במילימטר עד הלידה.

7 דקירות ביום לניטור הסוכר, הזרקת אינסולין כל ערב לפני השינה, 6 ארוחות מאוזנות, מדודות ומתוזמנות- בדיוק לפי הספר בהתנהלות עם סוכרת.

מודה שזה שאב ממני כל טיפת אנרגיה וככה התחלתי פחות ופחות לעבוד ושקעתי היישר לתוך תפעול הסוכרת.

אבל במקביל לתסכול והבכי (הרב!), פיזית הרגשתי מדהים: הצרבות נעלמו, תחושת הכבדות של ההריון השתפרה פלאים וסה״כ היה לי טעים ומפנק ואחד הבונוסים הגדולים שדווקא האתגר הזה החזיר לי אהבה סופר גדולה לחיים- האהבה שלי למטבח

אחרי הלידה הרשתי לעצמי לקחת שבועיים להתאפס, אכלתי יותר בחופשיות ופחות בהקפדה.

אבל מיד לאחר מכן החלטתי בלב שלם שאני לא מוותרת לעצמי וחוזרת לאורח חיים בריא וטוב, תזונה טובה שתעזור לי לא לפתח סוכרת קבועה בעתיד.

3 חודשים אחרי הלידה ביצעתי העמסת סוכר 75 גרם וגיליתי שאני במצב של טרום סוכרת, מה שחידד את ההחלטה עוד יותר.

היום, 11 חודשים אחרי הלידה של נועם, אני (יחד עם שי) כבר All in בתזונה היא הפכה להיות חלק מחיינו, חלק טוב ומבורך. על הדרך הורדתי כבר 22 קילו עודפים, אני מרגישה בריאה וחזקה כמו שלא הרגשתי שנים ואולי אפילו מעולם, האנרגיות והמצב רוח שלי השתפרו פלאים וזה אפילו מחלחל לילדים

ובתכלס? אני אשכרה מאושרת!

קינוח טעים ונטול רגשות אשם (וסוכר) - למתכון

מודה שזה אולי קצת מפתיע לקרא בהקשר של מחלה- אבל מבחינתי הסוכרת הייתה מתנה שהעולם שלח לי.

תובנה אמיתית על החיים שלי, שינוי מטורף שהתחיל מחוסר ברירה והמשיך מרצון אמיתי, ואליו הצטרפו עוד המון שינויים חיוביים ומדהימים.

אז אם את עם סוכרת הריון, ההמלצה הכי גדולה שלי זה לקחת את ההזדמנות הזאת ולהבין שהגוף מאותת לך וזה הזמן לעשות שינוי אמיתי, שינוי עמוק מבפנים. גם אם את חושבת שאת אוכלת מאוזן וטוב אני מבטיחה לך שיש מה לשפר ולשנות. השינוי שזה יביא לך לחיים הוא מדהים ומבורך.

ואם את לא סובלת מסוכרת, אבל את סתם לא מזינה את עצמך בתזונה נבונה, ממליצה לך ללמוד את הלקח שלי בלי לקבל את הכאפה, זה הרבה יותר נחמד :)

אם יש לך שאלות לגבי ההתמודדות עם הסוכרת, הנחיות כלליות או שאת סתם רוצה תמיכה ואוזן קשבת את מוזמנת להתייעץ איתי באהבה בהודעה פרטית

בקרוב גם תעלה כתבה לבלוג ״סוכרת הריון- סדר בבלאגן״ אז שווה לעקוב. והמלצה חמה שיש לי לתת בנושא, לכל מי שהובחנה:

להצטרף לקבוצת הפייסבוק ״הריון מתוק- סוכרת הריון״ הקבוצה הזאת לימדה אותי המון, הצילה אותי, תמכה בי ברגעי המשבר ולחלוטין שינתה את חיי.

רק בריאות 🙏🏻

אוהבת, מרב.

מוזמנות להתייעץ איתי ולקבל תמיכה וחיבוק אוהב

תשלחו לי הודעה באינסטוש , אני אשמח לקשקש ❤